זגוריה

המטבח של זגוריה מבוסס על חומרי גלם שגדלים או מגודלים בהרים: פטריות בר, עשבי תיבול, גבינות מקומיות ובשר עיזים וכבש. המנות דשנות ומתאימות למזג האוויר הקריר, ובולטות בהן פשטידות במילויים שונים ופורלים מנהר הוידומאטיס. מומלץ לטעום במסעדות הכפרים, למשל במסעדת הפטריות קנלה וגאריפאלו או במסעדת סטה ריזה. רשימת מאכלים שכדאי לנסות מופיעה במאכלים בזגוריה.

ערוץ ויקוס הוא מהנקיקים העמוקים בעולם ומוכר כשמורת ביוספרה של אונסק"ו. הוא חלק מהפארק הלאומי ויקוס-אאוס, ומשלב צוקים מתנשאים, מגוון ביולוגי עשיר ואת מימיו הצלולים של נהר הוידומאטיס הזורם בתחתיתו. אפשר לצפות בו מתצפיות ליד הכפרים או לצעוד בשבילים המסומנים לאורכו. פרטים נוספים בקניון ויקוס, בהפארק הלאומי ויקוס-אאוס ובנהר הוידומאטיס.

הכפרים של זגוריה, הידועים גם כזגורוחוריה, בנויים בארכיטקטורה אפירוטית מסורתית: בתי אבן, גגות לוחות אבן, סמטאות מרוצפות וכיכרות עם כנסיות ועצי דולב. המבנים משתלבים בנוף ההררי ומעידים על קהילה שהתפרנסה ממסחר ורועים. כדאי לבקר בפאפיגו שבגובה ההרים, במרכז ריזאריוס במונודנדרי השוכן באחוזה משוחזרת מהמאה ה-19, ובמנזר סנט פארסקווי המשקיף על הכפרים.

המנהג הבולט בזגוריה הוא הפאניגירי, חגיגות הכפר לכבוד הקדוש הפטרון של הקהילה. התושבים מתכנסים בכיכר עם אוכל מקומי, מוזיקה מסורתית וריקודים במעגל, ואורחים מוזמנים להצטרף. גם הלבוש, הפולקלור והמלאכות המקומיות נשמרים בכפרים. אפשר להתרשם מהם במוזיאון הפולקלור אגאפיוס טוליס, ולהבין את ההקשר הרחב במאמר על חגים ופסטיבלים ביוון.

זגוריה היא אזור הררי, ולכן מזג האוויר בה קריר יותר מרוב חלקי יוון. בקיץ הימים נעימים ומתאימים למסלולי הליכה ולראפטינג, בעוד שבחורף קר, ייתכנו שלג וגשם, וחלק מהשבילים הגבוהים כמו הדרך לאגם הדרקון פחות נגישים. מומלץ להצטייד בשכבות ובבגד עמיד לגשם בכל עונה. לתחזית עדכנית לפני הנסיעה אפשר לבדוק את מזג האוויר בזגוריה.

שלושה ימים מלאים מאפשרים לכסות את העיקר: יום בקניון ויקוס ממונודנדרי, יום בפאפיגו עם בריכות רוגובו או הטיפוס לאגם הדרקון, ויום לנהר הוידומאטיס ולגשרי האבן. מי שרוצים לעשות גם רפטינג וגם את הטרק לאגם, או להוסיף יום בכפרי המרכז, ירוויחו מארבעה או חמישה ימים. לביקור של לילה אחד, מונודנדרי הוא הבחירה.

בפועל כן. הכפרים מפוזרים על פני אזור הררי גדול משני צידי הקניון, והתחבורה הציבורית מגיעה ליואנינה אך אינה מכסה את הכפרים בתדירות שמאפשרת לטייל. רכב שכור מיואנינה הוא הפתרון המקובל. מי שמגיעים בלי רכב יכולים להתבסס בכפר אחד, למשל מונודנדרי, וללכת ממנו ברגל אל הקניון ולמנזר סנט פארסקווי.

מונודנדרי הוא הבסיס הנוח יותר: היצע לינה גדול, גישה ישירה לקניון ולמרכז ריזאריוס, ומרחק נסיעה סביר לשאר הכפרים. פאפיגו גבוה יותר, שקט יותר ומרוחק יותר, ומתאים למי שהמטרה העיקרית שלהם היא הטיפוס לאגם הדרקון או ימים בבריכות רוגובו. מי שיש להם ארבעה ימים ויותר יכולים לחלק את הלינה בין השניים.

כן, בתנאי שמתאימים את התוכנית. אפשר ליהנות מהאזור בלי לרדת לקניון: תצפיות מהכביש, הליכה קצרה למנזר סנט פארסקווי, סיור רכב בין גשרי האבן בקיפי, ביקור במוזיאון הפולקלור ובמרכז ריזאריוס, וישיבה על גדות הוידומאטיס. הטברנות והכפרים עצמם הם חלק מהחוויה. מי שמעדיפים נוחות יבחרו לינה במונודנדרי או באריסטי.

כן, אך לא בים. מקומות הטבילה הם בריכות רוגובו ליד פאפיגו, סדרת מפלים קטנים ובריכות סלע עם מים צלולים, ונהר הוידומאטיס ליד אריסטי. המים קרים מאוד גם בקיץ, והסלעים חלקים, ולכן הטבילה מתאימה בעיקר לחודשי הקיץ ובשעות החמות. בנהר אפשר גם לעשות רפטינג וקיאקים עם מדריך.

רוב 377 מקומות הלינה הרשומים באתר הם בתי הארחה קטנים בבתי אבן משוחזרים, ברמת 3 ו-4 כוכבים. מלונות 5 כוכבים מעטים, 9 בלבד. הסגנון הוא כפרי: אח, חדרים עם קורות עץ, ארוחת בוקר ביתית. לא לצפות לבריכות ולמועדוני ילדים. בסופי שבוע ובחגים האזור מתמלא ביוונים מהערים, ולכן הזמנה מראש חשובה.