מילים ומשפטים ביוונית: שיחון לכל מטייל

בית > מדריכים > מילים ומשפטים ביוונית: שיחון לכל מטייל

נכתב על ידי צוות Vivato Greeceעודכן ב-29.10.2026

לפני טיול ביוון כדאי ללמוד כמה מילים ומשפטים בסיסיים ביוונית. ברוב המקומות התיירותיים, מאתונה ועד כרתים, מדברים אנגלית סבירה, אבל ברכה או תודה ביוונית מתקבלות בחיוך, בעיקר בטברנות קטנות, בשווקים ובכפרים שבהם אנגלית פחות נפוצה.

במאמר הזה ריכזנו כ-60 ביטויי מפתח ומילים שימושיות שמכסים את רוב המצבים בטיול: ברכות, הזמנת אוכל, בקשת כיוונים, קניות, מלון, מצבי חירום ומספרים. לכל ביטוי מופיע הכתיב ביוונית, התעתיק לעברית והמשמעות.

כמה טיפים להגייה לפני שמתחילים

היוונית נקראת בדיוק כפי שהיא נכתבת, וההטעמה כמעט תמיד מסומנת בסימן קטן מעל האות (למשל Καλημέρα, ההטעמה על ה”מה”).
האות χ נשמעת כמו ח’ עברית, לכן “אפחריסטו” ולא “אפקריסטו”.
האות δ נשמעת כמו th רכה באנגלית (כמו במילה the), והאות θ כמו th קשה (כמו ב-think). בתעתיק כאן השתמשנו ב-ד’ וב-ת’ לצורך הפשטות.
האות γ לפני ε או ι נשמעת כמו י’ (Γεια נקרא “יה”), ובמקרים אחרים כמו ג’ רכה וגרונית.
סימן השאלה ביוונית נראה כמו נקודה ופסיק (;), אז אל דאגה אם משפט שאלה בתפריט או בשלט נראה “לא גמור”.
ליוונים יש צורת פנייה מכבדת (ברבים) וצורה חברית (ביחיד). עם זרים ומבוגרים כדאי להשתמש בצורת הרבים, למשל “יה סאס” ולא “יה סו”.

משפטים שימושיים ביוונית: הטבלה המרכזת

הטבלה שלפניכם מרכזת את הביטויים שהכי כדאי לדעת, עם התרגום לעברית וההגייה. מומלץ לשמור אותה בטלפון או לצלם אותה לפני הטיסה:

ביטוי/מילה יוונית	איך להגות	תרגום לעברית
Γεια σας (Ya sas)	Ya sas	שלום (Shalom)
Ευχαριστώ (Efharistó)	Ef-ha-ris-tó	תודה (Toda)
Παρακαλώ (Parakaló)	Pa-ra-ka-ló	בבקשה (Bevakasha)
Ναι (Nai)	Nai	כן (Ken)
Όχι (Óchi)	Óchi	לא (Lo)
Παρακαλώ μιλάτε αργά (Parakaló miláte argá)	Pa-ra-ka-ló mi-lá-te ar-gá	דבר בבקשה איטיות (Daber bevakasha itiyut)
Μιλάτε αγγλικά; (Miláte angliká?)	Mi-lá-te ang-li-ká?	האם אתה מדבר אנגלית? (Ha'im atah medaber anglit?)
Πού είναι...; (Pou íne...?)	Pu íne...?	איפה נמצא...? (Eifo nimtsa...?)
Πόσο κοστίζει αυτό; (Póso kostízei aftó?)	Pó-so kos-tí-zei af-tó?	כמה זה עולה? (Kama ze oleh?)
Συγγνώμη (Syngnómi)	Syng-nó-mi	מצטער (Mitsta'er)
Ξέρετε αγγλικά; (Xérete angliká?)	Xé-re-te ang-li-ká?	האם אתם מבינים אנגלית? (Ha'im atem mevinim anglit?)
Πού είναι η τουαλέτα; (Pou íne i toualéta?)	Pu íne i toua-lé-ta?	איפה נמצאת השירותים? (Eifo nimtsa'at hashirutim?)
Με συγχωρείτε (Me synchoreíte)	Me syn-cho-reí-te	מצטער (Mitsta'er)
Πώς λέγεστε; (Pós légeste?)	Pós lé-ge-ste?	איך קוראים לך? (Eich kor'im lecha?)
Πού είναι το ξενοδοχείο; (Pou íne to xenodochío?)	Pu íne to xe-no-do-chí-o?	איפה נמצאת המלון? (Eifo nimtsa'at hamalon?)
Καλημέρα (Kaliméra)	Ka-lee-mé-ra	בוקר טוב (Boker tov)
Καλησπέρα (Kalispéra)	Ka-li-spé-ra	ערב טוב (Erev tov)
Καληνύχτα (Kalinýhta)	Ka-li-ných-ta	לילה טוב (Laila tov)
Σας παρακαλώ (Sas parakaló)	Sas pa-ra-ka-ló	אנא (Ana)
Πώς σας λένε; (Pós sas léne?)	Pós sas lé-ne?	מה שמך? (Ma shmecha?)
Πώς είστε; (Pós íste?)	Pós í-ste?	איך אתם? (Eich atem?)
Πού είναι η παραλία; (Pou íne i paralía?)	Pu íne i pa-ra-lía?	איפה החוף? (Eifo hachof?)
Είμαι χαμένος/χαμένη (Ímai chaménos/chaméni)	Í-mai cha-mé-nos/cha-mé-ni	אני אבוד/ת (Ani avud/et)
Πού είναι η στάση λεωφορείου; (Pou íne i stási leoforeíou?)	Pu íne i stá-si leo-fo-reí-ou?	איפה תחנת האוטובוס? (Eifo taḥanat haotobus?)
Τι ώρα είναι; (Ti óra íne?)	Ti ó-ra í-ne?	מה השעה? (Ma hasha'a?)
Πού μπορώ να βρω φαγητό; (Pou boró na vro fagito?)	Pu bo-ró na vro fa-gi-to?	איפה אני יכול למצוא אוכל? (Eifo ani yachol limtzo ochel?)
Τι προτείνετε; (Ti pro-tí-ne-te?)	Ti pro-tí-ne-te?	מה אתה ממליץ? (Ma ata mamlit?)
Πόσο καιρό χρειάζεται; (Póso keró chreiazéte?)	Pó-so ke-ró chre-iaz-é-te?	כמה זמן זה קורה? (Kama zman ze koreh?)
Χρειάζομαι βοήθεια (Chriázo-mai voítheia)	Chri-á-zo-mai vo-í-thei-a	אני זקוק לעזרה (Ani zako-ok la'ezra)
Τιμή (Timí)	Ti-mí	מחיר (Makhir)

ברכות ונימוס

יה סו / יה סאס (Γεια σου / Γεια σας): שלום, גם בפגישה וגם בפרידה. “יה סו” לחבר, “יה סאס” לזר, למבוגר או לקבוצה.
קאלימרה (Καλημέρα): בוקר טוב. בשימוש עד שעות הצהריים.
קאליספרה (Καλησπέρα): ערב טוב, מאחר הצהריים ואילך.
קאליניחטה (Καληνύχτα): לילה טוב, רק כשנפרדים לשינה.
אדיו (Αντίο): להתראות.
אפחריסטו (Ευχαριστώ): תודה. אפחריסטו פולי (Ευχαριστώ πολύ): תודה רבה.
פאראקאלו (Παρακαλώ): בבקשה, וגם “על לא דבר” כתשובה לתודה.
נה (Ναι): כן. שימו לב, נשמע כמו “לא” בשפות אחרות אבל פירושו כן.
אוחי (Όχι): לא.
סיגנומי (Συγγνώμη): סליחה, גם כהתנצלות וגם כדי למשוך תשומת לב.
טי קאנטה? (Τι κάνετε;): מה שלומכם? לחבר אומרים טי קאניס.
קאלה, אפחריסטו (Καλά, ευχαριστώ): טוב, תודה.
מה לנה… (Με λένε…): קוראים לי…
חאריקה (Χάρηκα): נעים להכיר.
יה מאס (Γεια μας): לחיים, כשמרימים כוסית.
אנדאקסי (Εντάξει): בסדר, אוקיי. מילה שמקומיים משתמשים בה כל הזמן.

כשלא מבינים

מילאטה אנגליקה? (Μιλάτε αγγλικά;): מדברים אנגלית?
דן קאטאלאבנו (Δεν καταλαβαίνω): אני לא מבין / מבינה.
דן מילאו אליניקה (Δεν μιλάω ελληνικά): אני לא מדבר / מדברת יוונית.
פיו סיגה, פאראקאלו (Πιο σιγά, παρακαλώ): יותר לאט, בבקשה.
בוריטה נה טו אפאנאלאבטה? (Μπορείτε να το επαναλάβετε;): אפשר לחזור על זה?
אימה אפו טו ישראיל (Είμαι από το Ισραήλ): אני מישראל.
פוס לגטה אפטו? (Πώς λέγεται αυτό;): איך קוראים לזה? שימושי מאוד בשוק ובטברנה.

כיוונים ותחבורה

פו אינה…? (Πού είναι…;): איפה נמצא…? אפשר להשלים עם כל מילה מהרשימה הבאה.
אי טואלטה (η τουαλέτα): השירותים.
טו קסנודוחיו (το ξενοδοχείο): המלון.
אי פאראליה (η παραλία): החוף.
טו לימאני (το λιμάνι): הנמל.
טו אירודרומיו (το αεροδρόμιο): שדה התעופה.
או סטאתמוס (ο σταθμός): התחנה (רכבת או מטרו). אי סטאסי (η στάση): תחנת אוטובוס.
דקסיה / אריסטרה / אפתיה (Δεξιά / Αριστερά / Ευθεία): ימינה / שמאלה / ישר.
קונדה / מאקריה (Κοντά / Μακριά): קרוב / רחוק.
אנה איסיטיריו יה…, פאראקאלו (Ένα εισιτήριο για…, παρακαλώ): כרטיס אחד ל…, בבקשה.
טי אורה פבגי טו פליו? (Τι ώρα φεύγει το πλοίο;): באיזו שעה יוצאת המעבורת? משפט שחוזר הרבה במעבר בין האיים.
טקסי (Ταξί): מונית. נהגים רבים מבינים גם את שם המלון באנגלית, אבל כדאי להציג אותו כתוב.

בטברנה ובבית הקפה

אנה טראפזי יה דיו, פאראקאלו (Ένα τραπέζι για δύο, παρακαλώ): שולחן לשניים, בבקשה.
טון קאטאלוגו, פאראקאלו (Τον κατάλογο, παρακαλώ): את התפריט, בבקשה.
תה איתלה… (Θα ήθελα…): הייתי רוצה… הדרך המנומסת להזמין.
טי פרוטינטה? (Τι προτείνετε;): מה מומלץ? בטברנות משפחתיות זו השאלה שפותחת את הדלת למנות שלא בתפריט.
נרו (Νερό): מים. אנה בוקאלי נרו (Ένα μπουκάλι νερό): בקבוק מים.
אנה קאפה, פאראקאלו (Έναν καφέ, παρακαλώ): קפה אחד, בבקשה. פרדו (Φρέντο) הוא הקפה הקר שהיוונים שותים כל הקיץ.
מיה בירה (Μια μπίρα): בירה אחת.
קראסי (Κρασί): יין. לפקו (λευκό): לבן. קוקינו (κόκκινο): אדום.
חוריס קראס (Χωρίς κρέας): בלי בשר. אימה חורטופאגוס (Είμαι χορτοφάγος): אני צמחוני / צמחונית.
אחו אלריה סה… (Έχω αλλεργία σε…): יש לי אלרגיה ל…
פסומי / טירי / פסארי / קוטופולו (Ψωμί / Τυρί / Ψάρι / Κοτόπουλο): לחם / גבינה / דג / עוף.
קאלי אורקסי (Καλή όρεξη): בתאבון. המלצרים יגידו את זה כשמגיעות המנות.
איטאן פולי נוסטימו (Ήταν πολύ νόστιμο): היה טעים מאוד. משפט שמביא לא פעם קינוח על חשבון הבית.
טון לוגאריאסמו, פאראקאלו (Τον λογαριασμό, παρακαλώ): את החשבון, בבקשה.

קניות ושווקים

פוסו קאני? (Πόσο κάνει;): כמה זה עולה? ברבים: פוסו קאנון?
אינה אקריבו (Είναι ακριβό): זה יקר.
אחטה קאטי פיו פתינו? (Έχετε κάτι πιο φθηνό;): יש משהו זול יותר?
בורו נה פלירוסו מה קארטה? (Μπορώ να πληρώσω με κάρτα;): אפשר לשלם בכרטיס?
מונו מטריטה (Μόνο μετρητά): רק מזומן. כדאי לדעת לזהות את זה בדוכנים קטנים.
בורו נה דו? (Μπορώ να δω;): אפשר לראות?
אניחטו / קליסטו (Ανοιχτό / Κλειστό): פתוח / סגור. שתי מילים שמופיעות על דלתות חנויות ומוזיאונים.
אפודיקסי (Απόδειξη): קבלה.

במלון ובצימר

ברשתות גדולות ובריזורטים הצוות כמעט תמיד דובר אנגלית טובה, ואפשר לראות דוגמאות בריזורטים מומלצים ביוון. בפנסיונים משפחתיים באיים ובכפרים כמה מילים ביוונית מקלות על השיחה עם בעלי הבית:

אחו קראטיסי (Έχω κράτηση): יש לי הזמנה.
אחטה אלפתרו דומאטיו? (Έχετε ελεύθερο δωμάτιο;): יש חדר פנוי?
טו קלידי, פאראקאלו (Το κλειδί, παρακαλώ): את המפתח, בבקשה.
או קודיקוס יה טו וויי-פיי? (Ο κωδικός για το Wi-Fi;): מה הקוד ל-Wi-Fi?
טו פרואינו (Το πρωινό): ארוחת הבוקר. טי אורה אינה טו פרואינו?: באיזו שעה ארוחת הבוקר?
קלימטיסטיקו (Κλιματιστικό): מזגן. מילה שימושית במיוחד באוגוסט.
אי פיסינה (Η πισίνα): הבריכה. במלונות עם בריכות פרטיות, כמו מלונות בסנטוריני עם בריכה פרטית, תשמעו אותה הרבה.
אי תאלאסה (Η θάλασσα): הים. אם שואלים “פו אינה אי תאלאסה?” מקבלים הכוונה לחוף הקרוב, ובמלונות על קו המים כמו מלונות באתונה על הים התשובה פשוטה: ישר קדימה.

מצבי חירום

בואיתיה! (Βοήθεια!): הצילו!
חריאזומה יאטרו (Χρειάζομαι γιατρό): אני צריך / צריכה רופא.
פארמאקיו (Φαρμακείο): בית מרקחת. מזוהה בשלט ירוק עם צלב.
נוסוקומיו (Νοσοκομείο): בית חולים.
אסטינומיה (Αστυνομία): משטרה.
אחאסה טו פורטופולי מו / טו דיאבאטיריו מו (Έχασα το πορτοφόλι μου / το διαβατήριό μου): איבדתי את הארנק שלי / את הדרכון שלי.

מספרים וזמן

אנה (ένα)
דיו (δύο)
טריה (τρία)
טסרה (τέσσερα)
פנדה (πέντε)
אקסי (έξι)
אפטה (επτά)
אוחטו (οκτώ)
אניה (εννέα)
דקה (δέκα)

איקוסי (είκοσι): עשרים. אקאטו (εκατό): מאה.
סימרה / אבריו / חתס (Σήμερα / Αύριο / Χθες): היום / מחר / אתמול.
טורה (Τώρα): עכשיו. מטה (Μετά): אחר כך.
טי אורה אינה? (Τι ώρα είναι;): מה השעה?

מילים שמקומיים אוהבים לשמוע

אופה! (Ώπα!): קריאת שמחה (וגם “אופס” כשמשהו נופל). נשמעת בכל חתונה וטברנה.
סיגה סיגה (Σιγά σιγά): לאט לאט. המוטו הלא רשמי של החופשה ביוון.
אלה (Έλα): מילולית “בוא”, אבל משמשת גם כ”נו באמת” או כפתיחה לשיחת טלפון.
מאליסטה (Μάλιστα): כן בהחלט, בטח.
קאלו טקסידי (Καλό ταξίδι): נסיעה טובה.
קאלס דיאקופס (Καλές διακοπές): חופשה נעימה.

איך ללמוד את זה בלי להתאמץ

לבחור חמש מילים ביום בשבוע שלפני הטיסה: ברכה, תודה, בבקשה, כן ולא מכסים כבר חצי מהמצבים.
לשמור את הטבלה שלמעלה בטלפון ולסמן את הקטגוריה הרלוונטית ליום (שוק, מעבורת, טברנה).
להקשיב למלצרים ולנהגים: הם חוזרים על אותם ביטויים כל היום, ואחרי יומיים “פאראקאלו” ו”אנדאקסי” כבר נשמעים טבעיים.
לא לחשוש משגיאות. היוונים סבלניים לתיירים שמנסים, ובדרך כלל גם מתקנים בחיוך.

אין צורך לזכור את הכול. גם כמה מילים פשוטות, כמו “קאלימרה” בבוקר, “אפחריסטו” אחרי ההזמנה בטברנה ו”פאראקאלו” כשמבקשים משהו, משנות את האווירה מול המקומיים ומראות כבוד לתרבות. בעלי טברנות בסלוניקי או מוכרים בשוק מונסטיראקי ישמחו לעזור ולתקן את ההגייה, וזה בדרך כלל פותח שיחה. בין אם מזמינים אוכל, שואלים לכיוון או סתם אומרים שלום, הביטויים האלה יעזרו להסתדר בקלות בחופשה שלכם ביוון. נסיעה טובה, או כמו שאומרים ביוונית: קאלו טקסידי.

צוות Vivato Greece

צוות Vivato Greece כותב ומעדכן את המדריכים והמאמרים באתר. המידע מבוסס על נתוני המלונות והאטרקציות שאנחנו אוספים ובודקים, על חוות דעת של אורחים ועל מקורות רשמיים, ומתעדכן כשהמידע משתנה.

עוד מאמרים בנושא