Papados Geras, Lesvos, 81106
לסבוס נחשבת לבירת האוזו של יוון. חלק ניכר מהאוזו הנמכר ברחבי המדינה מיוצר באי, והשם “אוזו מיטילינה” (Ouzo of Mytilene) מוגן כציון גיאוגרפי, כך שרק אוזו שזוקק בלסבוס רשאי לשאת אותו. המזקקות המקומיות, ובהן בתי זיקוק משפחתיים ותיקים, פזורות בין העיר הראשית מיטיליני לעיירה פלומארי בדרום האי, שמזוהה יותר מכל מקום אחר עם המשקה.
אוזו הוא משקה חריף בטעם אניס, שמוגש בדרך כלל כאפריטיף או לצד מזדס, מנות קטנות של דגים מלוחים, זיתים, גבינות וסלטים. התוספת של מים או קרח הופכת את הנוזל השקוף לעכור וחלבי, וזהו חלק מהטקס. בלסבוס מקפידים על זיקוק האלכוהול יחד עם זרעי אניס ותערובת של תבלינים ועשבים ארומטיים, ולכל בית זיקוק מתכון משלו. האניס שגדל בכפר ליסבורי, במרכז האי, נחשב לאחד הטובים ביוון ומשמש רבות מהמזקקות.
ביקור במזקקה מאפשר להתרשם מהתהליך מקרוב: דודי נחושת, אולמות המילוי, המחסנים והחצרות שבהן שומרים על נוהגי עבודה שעברו בירושה בין הדורות. בחלק מהמקומות יש גם תצוגות היסטוריות של בקבוקים, תוויות ומכונות ישנות שמספרות את סיפור הענף מאז המאה התשע עשרה, כשחלק מהמשפחות היצרניות הגיעו לאי מאסיה הקטנה.
בסיום הסיור מוצעת לרוב טעימה מודרכת של כמה סוגים, שמלמדת להבדיל בין אוזו רך ומתקתק לאוזו חריף ותבליני יותר. בחנויות המזקקות אפשר למצוא גם בקבוקים בגדלים שונים, שנחשבים למתנה אופיינית מהאי.
למי שמגיעים לפלומארי כדאי לשלב את הביקור עם הליכה בעיירה עצמה, עם הבתים העתיקים והנמל הקטן, ואת הטעימה כדאי להשלים בטברנה מקומית, שם האוזו מוגש כפי שנהוג בלסבוס: לאט, בחברה טובה ועם הרבה מזדס על השולחן.
טיפים לביקור
- שעות הפתיחה של המזקקות משתנות לפי העונה, ובחלקן הסיורים מתקיימים רק בתיאום מראש. מומלץ לבדוק ולהזמין לפני ההגעה.
- טעימת אוזו היא עניין של אלכוהול, ולכן כדאי לתכנן נהג שלא שותה או להישאר ללילה באזור.
- אוזו נהנים ממנו בצורה הטובה ביותר עם מים קרים או קרח ולצד אוכל, לא כשוט.
- בקבוקים אפשר לרכוש גם בחנויות במיטיליני, אבל במזקקה עצמה המבחר רחב יותר וההסברים מקצועיים.
הוסיפו המלצה אישית